#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. שלשה מפתחות לא נמסרו לשליח. והרי מפתח גשמים ותחיית המתים נמסרו לאליהו ולאלישע? 	"רש""י תירץ שלא נמסרו לשליח אחד שלשתם ביחד. והתוס' (ד""ה שלשה) תירצו שלא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם."	תענית ב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. לר' יהודה ביו""ט האחרון של סוכות הש""ץ מזכיר גשמים במוסף ולא במעריב ולא בשחרית. מדוע? "	"כתבו התוס' (ד""ה העובר) שבירושלמי פירש שלא הזכירו בערבית כיון שלא היו מגיעים כל העם לבית הכנסת <sup>א</sup> ולא הזכירו בשחרית כדי שלא יסברו שהזכירו גם בערבית ובשנה הבאה יזכיר בערבית <sup>ב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהיו אגודות אגודות, רא""ש.
<br>ב.  כתב הרא""ש שבירושלמי כתבו עוד טעמים א. שאסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבו ר, ובשחרית אי אפשר להזכיר כיון שצריך לסמוך גאולה לתפילה. ב. כדי שיזכיר טל במועדות בערבית ושחרי ת מפני שהטל סימן יפה לעולם, ופירש הרא""ש דלא סגי בטעם שהביאו התוס', משום שביו""ט הכל באים לבית הכנסת בערב כי אין עושים מלאכה בחול המועד. והר""ן כתב שהירושלמי קאי איו""ט של פסח בלחוד דאילו ליו""ט האחרון של חג בכדי שיצאו כל המועדות בטל סגי לן. </span>"	תענית תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. ממתי מזכירין גבורות גשמים ? 	"לרבי אליעזר מיו""ט ראשון של חג. לר' יהושע דמשנה משחרית של שמיני עצרת <sup>ג</sup>. לרבי יהודה בשם רבי יהושע בן בתירה ממוסף של שמיני עצרת. לר' יהושע דברייתא משעת הנחתו של הלולב, וכתבו התוס' (ד""ה משעת) שהוא בערבית של שמיני עצרת וכתב המהר""ב רנשבורג שכן היא דעת רש""י. לרבי יהודה בן בתירה מיום שני של חג.לרבי עקיבא מיום שישי של חג. ]ולקמן ד,ב איתא דלר'יוחנן מזכירין כששואלין בז'בחשון והיינו לבני בבל שיש להם תבואה ופירות בשדה א""נ לבני א""י ובזמן שבית המקדש קיים[.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  הרא""ש הביא בשם סדר רב עמרם דהש""ץ אומר במוסף וכל הקהל במנחה של שמיני עצרת וכתב הרא""ש דלא נהוג עלמא כך.</span>"	תענית ב. - ב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. כמה ימים היה ניסוך המים ואלו הם? 	"לר' יהודה שמונה, כל סוכות ושמיני עצרת. לר' יהושע שבעת ימי הסוכות. לריב""ב ששה, מיום השני עד יום השביעי, לר""ע יומיים והיינו היום השישי והשביעי. לר""א לרש""י כר' יהושע ולתוס' (ד""ה דאמר) מיום השני."	תענית ב: - ג. ותוס'		
